בראש רשימת רבי המכר של ספרות-הילדים העברית מצויה היצירה "דירה להשכיר" מאת לאה גולדברג[1] ולא בכדי. הסיפור ראה אור לראשונה בשבועון "משמר לילדים"[2] באוקטובר 1948. "דירה להשכיר" היא יצירה אלגורית מחורזת בעלת מבנה אפיזודי. מקור המילה אלגוריה ביוונית הוא צירוף של המילים: 'אחר' + 'דיבור'. האלגוריה נושאת שני רבדי משמעות: פנים טקסטואלי וחוץ טקסטואלי. לכל […]
"איה פלוטו"[1] מאת לאה גולדברג (1957) ד"ר שמעונה פוגל עריכה: יהלי פוגל היצירה "איה פלוטו" מצויה ברף העליון של רבי המכר בספרות הילדים העברית למן היום שיצאה לאור עד ימינו. האיורים הצבעוניים של המרחב הכפרי יוצרים את האווירה הפסטורלית ואת […]
אליעזר והגזר[1] ד"ר שמעונה פוגל גרעין הסיפור של "אליעזר והגזר" מקורו בסיפור עממי מאד פופולרי המוכר בשפות רבות על עקירת לפת. הוא משתייך למעשיות שרשרת (מספרו במפתח המוטיבים 49.9 Z) ורווח בליטא וברוסיה. הראשון שהעלה אותו על הכתב כיצירה לילדים ברוסית היה אלכסי ניקוליאביץ טולסטוי במאה התשע-עשרה, והתרגום הראשון לעברית נעשה על-ידי […]
שבעת העורבים ד"ר שמעונה פוגל המעשייה "שבעת העורבים" (25KHM) (א"ת 451) עוסקת בנושא התיקון והגאולה: כתוצאה מקללת אביהם, נהפכים הבנים לעורבים, ואחותם הקטנה יוצאת למסע למצאם, לגאול אותם ולהחזירם למצבם האנושי ולהשיבם הביתה. המעשייה מציגה מצב של התמודדות עם שינוי: כיצד מתמודדות הדמויות השונות במשפחה, כיצד כל אחת מהן מתמקמת מחדש לאור השתוקקות האב […]
הנסיכה והצפרדע – מלך צפרדע או היינריך ברזל ד"ר שמעונה פוגל […]
שלגיה ושבעת הגמדים ד"ר שמעונה פוגל מאז צאתן של המעשיות לאור והפיכתן לקאנון בספרות ילדים, הובילו אנשי חינוך את ההתנגדות לקרוא אותן לילדים בגיל הרך[1] , בשל עיסוקן בתכנים המכילים אלימות בתוך המשפחה. מנגד, הפסיכואנליטיקאים[2] ואנשי הספרות צידדו בהן. בסיפורי התנ"ך ניתן לראות דוגמה לדיון ועיסוק בכל סוגי הטאבו המשפחתיים והחברתיים: קין רוצח את אחיו, […]
The Frog Prince: The Frog King, or the Iron Heinrich Dr. Shimona Fogel The Grimm Brothers' collection of fairytales (1812-1857) was not the first collection of its kind to have ever been published. Hundreds of years prior to its publication, other collections and tales had already been published in western civilization in several languages […]
המפוזר מכפר אז"ר – למוסקבה? למצרים? או לירושלים? – לברור מהותו של המפוזר ביצירה "המפוזר מכפר אז"ר" במקור ובתרגום. ד"ר שמעונה פוגל […]
"רוב דפוסי ההתנהגות, החוקים, הזכויות והחובות שמגדירים מהו גבר ומהי אישה, אינם משקפים מציאות ביולוגית אובייקטיבית, אלא את הסדר המדומיין השליט בחברה. עפ"י סדר זה נועדו לגבר תפקידים מסוימים (כגון: מדינאי), זכויות מסוימות (זכות ההצבעה בבחירות) וחובות מסוימות (חובת שירות בצבא). ולאישה נועדו תפקידים אחרים (להיות עקרת-בית), זכויות אחרות (הגנה מפני אלימות) וחובות אחרות […]
"מעשה בחמישה בלונים"[1] – החלום ושברו; משאלות ופנטזיות והסיבות להתנפצותן ד"ר שמעונה פוגל כחוקרת ספרות ילדים הטרידה אותי תמיד השאלה מדוע יצירה מסוימת הפכה לקלאסיקה, והאם אפשר לנבא שהיא תהיה רב-מכר. מירה מאיר מספרת כי בשעתו, כשמרים רות הגישה לה את "מעשה בחמישה בלונים" היו מי שהרימו גבה, וחשבו שהספר אינו ראוי. אחרי […]
גלגולו של מעיל[1] – בין אלתרמן לקדיה – ד"ר שמעונה פוגל […]
הגלוי והסמוי בספרות הילדים העברית לגיל הרך כביטוי לבעיות יסוד בחברה הישראלית ד"ר שמעונה פוגל במאמר זה ברצוני להראות כיצד משקפת ספרות הילדים הקלאסית העברית לגיל הרך בעיות יסוד בחברה הישראלית / יהודית. להדגמת הנושא אדון בשש יצירות שהפכו לנכסי צאן ברזל בארון הספרים של הילד העברי: א. "מעשה באפרוח שהלך לבקש אם אחרת"[1] ב. […]
בת הים הקטנה -גלגולה של האישה השוכנת במים- פרשנות מחודשת ל"בת-הים הקטנה" ול"נימפת-המים" ד"ר שמעונה פוגל "כי סערת עלי, לנצח אנגנך" נתן אלתרמן המעשייה האמנותית על בתולת-הים הקטנה[1] נחשבת לאחת המעשיות הידועות והאהובות ביותר, ודמותה הפכה לנכס צאן-ברזל בתרבות המערב ובעולם כולו.[2] בתקופה שאנדרסן כתב את המעשייה, כבר לא האמינה האליטה החברתית-תרבותית […]
"לפעמים, כשנתלקט הרבה כעס וחמה בלבבי, הייתי פורש אל אחד המחבואים, יושב ובוכה, חורק שיני הקטנות ובוכה. זכרתי את אמי הרחוקה ממני, את יתמותי, את הכפר השאנן, את שקיעות החמה שם, ואבך בכי גדול אשר היה הולך הלוך ומתוק, הלוך וערב לליבי, עד שלבסוף עברתי מבכי זה למין בכייה אחרת, בכייה לשמה… ומעט מעט […]
בשירי ערש רבים מצויה התייחסות לבעלי-חיים; בחלק מן המקרים הם מצויים ברקע, בסביבה החיצונית של הילד, ובחלקם הם מצויים בחדרו של הילד הישן. בעלי החיים יכולים לבטא מצד אחד, את המציאות הקשה ואת החרדות והפחדים של האם לתינוקה כגון בשיר-ערש ספרדי שצוטט על-ידי לורקה[1]: "שם הרחק, בקצה הרחוב הזה, / חג לו עיט על […]